סגירת מעגלים
כשהכל נראה עומד מלכת, תחושה שכלום לא קורה אנו נוטים להגביר מאמץ, ניכנסים למלחמת עולם עם כל השדים שיש לנו בראש ומחפשים את המקור לתקיעות הזו,
כלכך התרגלנו לאינטנסיביות של החיים ולצורך ליפעול, לעשות, "אם לא נעשה כלום לא יקרה" עשיה, עשיה, עשיה....
אנחנו נוטים לשכוח שהחיים מתחלקים לעשיה פיזית ועשיה רוחנית,
את העשיה הפיזית אנו מבצעים מתוך רוטינה, קמים בבוקר עובדים, אוכלים, מטפלים בבעיות הפיזיות השוטפות וכו..
את זה לימדו אותנו לעשות מילדות.
אבל מה עם העשיה הרוחנית? אותה השארנו להתנהל בלילה, בחלומות ובזמן שעל הגוף ניכפית מנוחה מעשיה, בעצם אנו משאירים את העשיה הרוחנית בלא מודע, וע"י כך יוצרים הפרדה בן הרוח לחומר.
האתגר הכי משמעותי בחיינו הוא השילוב בן רוח לחומר, וזה יכול להתעשות ע"י הורדת העשיה הרוחנית שלנו לרמה מודעת, לא כבררת מחדל כשהגוף מימלא צריך לנוח, אלה לשלב עשיה רוחנית בחיי היום יום כאשר אנו ערים ומודעים לתכנים.
צורך לסגור מעגלים הוא הצורך לעשות סיכומים, לסיים פרק על מנת להגיע למסקנה , לתוצאה, להשלים מהלך על מנת לתת מקום למהלך חדש להכנס לעבודה בחיינו, ככה אנו נותנים תוכן לעשיה הפיזית, בעצם מספקים לעצמינו מישרה לעסוק בה בחיי היום יום,
תהליך של סגירת מעגלים אם אינו מודע ומשולב בעשיה רוחנית מודעת מתבטא בתקיעות ועשיה ללא התפתחות והתקדמות,
סגירת מעגלים היא תקופה בה העבר צף, מנסה לחזור למודעות על מנת לסכם חוויה , חוויה שאינה מגיעה לסיום וסיכום, עם כל תהליך הסקת המסקנות והשחרור בעצם ממשיכה למחזר את עצמה בעוד וריאציה ותמיד אותו מכנה משותף, תמיד אותו סוף ואותה מסקנה , המשמעות היא שהמעגל של החוויה הזו לא נסגר ועדיין אנו חווים את אותו נושא רק עם אנשים שונים, במקומות שונים, ובכל פעם הסיבות והמניפולציות מישתכללות והקושי לזהות את המקור עולה.
עד שלב בחיים שדי מיצינו את היכולת היצירתית שלנו לייצר עוד גירסה לאותו מהלך ואז אנו תקועים, זה המקום בו העשיה הפיזית שלנו מאבדת את המשמעות שלה ואנו מתאמצים ומתאמצים לחינם.
כאן גם הראש וגם הגוף אומרים לנו להתחיל להיות רציניים, להתחיל להתיעל, לתת לגוף ולראש לנוח בלילה ולא לעבוד כי הראש והגוף זקוקים למנוחה שלמה כדרך התנהלות נכונה בשותף ולא בתקופות החגים בלבד.
עד גיל מסויים יכולנו למחזר חוויות כדרך לנסות להבין ולהכיל את הקושי שבחרנו לחוות וללמוד, ואת הקשיים האילה אפשר למצוא דרך תורת האותיות והמספרים - שם ניתן לראות את הבחירה בחוויות שיתנו תוכן לפירוק הקשיים על מנת לאפשר להתחיל ליצור עתיד מההוה במקום הווה של עבר ממוחזר.
בגיל מסויים כבר נאגרו מספיק חוויות שיכולות לספק לנו את התכנים החויתיים על מנת לעשות את העבודה הרוחנית ולסיים את הפרק הזה, סיום פרק החוויה המתקנת הוא התחלה של פרק אחר, של החיים עצמם, חווית החיים ללא ההתניות,
לא מעט נשמע עצמינו אומרים שנמאס לנו והיינו רוצים כבר אחרת, היינו רוצים לחיות בזוגיות מאושרת מגיע לנו, היינו רוצים לחיות ברווחה כי מגיע לנו,
ובכן, לא מספיק להבין שזה מגיע לנו ולהבין על מה עלינו לוותר, צריך לעשות את תהליך הסיכום והסיום הזה עם כל הנתונים והחוויות שצברנו ולסיים סוף סוף את ההתניות שניצבות מול השאיפה לחווית החיים עצמם.
זהו הפרק של סגירת מעגלים והמשמעות שלו, בלעדיו נוכל רק להיות יצירתיים שוב וללכת על עוד חוויה של העבר או שנוכל להניח את העבר מאחור ולפתוח פרק חדש בחיים.
ומה תפקיד הפחד בכל הסיפור הזה?
הפחד הוא בעצם ביטוי לכך שעוד יש שאריות שלא נסגרו, הפחד מאותת לנו שאל לנו לעבוד על עצמינו , כשנסגור מעגל כמו שצריך הפחד יעלם הוא גם ישאר בעבר ולא ילווה אותנו עוד.
כשהכל נראה עומד מלכת, תחושה שכלום לא קורה אנו נוטים להגביר מאמץ, ניכנסים למלחמת עולם עם כל השדים שיש לנו בראש ומחפשים את המקור לתקיעות הזו,
כלכך התרגלנו לאינטנסיביות של החיים ולצורך ליפעול, לעשות, "אם לא נעשה כלום לא יקרה" עשיה, עשיה, עשיה....
אנחנו נוטים לשכוח שהחיים מתחלקים לעשיה פיזית ועשיה רוחנית,
את העשיה הפיזית אנו מבצעים מתוך רוטינה, קמים בבוקר עובדים, אוכלים, מטפלים בבעיות הפיזיות השוטפות וכו..
את זה לימדו אותנו לעשות מילדות.
אבל מה עם העשיה הרוחנית? אותה השארנו להתנהל בלילה, בחלומות ובזמן שעל הגוף ניכפית מנוחה מעשיה, בעצם אנו משאירים את העשיה הרוחנית בלא מודע, וע"י כך יוצרים הפרדה בן הרוח לחומר.
האתגר הכי משמעותי בחיינו הוא השילוב בן רוח לחומר, וזה יכול להתעשות ע"י הורדת העשיה הרוחנית שלנו לרמה מודעת, לא כבררת מחדל כשהגוף מימלא צריך לנוח, אלה לשלב עשיה רוחנית בחיי היום יום כאשר אנו ערים ומודעים לתכנים.
צורך לסגור מעגלים הוא הצורך לעשות סיכומים, לסיים פרק על מנת להגיע למסקנה , לתוצאה, להשלים מהלך על מנת לתת מקום למהלך חדש להכנס לעבודה בחיינו, ככה אנו נותנים תוכן לעשיה הפיזית, בעצם מספקים לעצמינו מישרה לעסוק בה בחיי היום יום,
תהליך של סגירת מעגלים אם אינו מודע ומשולב בעשיה רוחנית מודעת מתבטא בתקיעות ועשיה ללא התפתחות והתקדמות,
סגירת מעגלים היא תקופה בה העבר צף, מנסה לחזור למודעות על מנת לסכם חוויה , חוויה שאינה מגיעה לסיום וסיכום, עם כל תהליך הסקת המסקנות והשחרור בעצם ממשיכה למחזר את עצמה בעוד וריאציה ותמיד אותו מכנה משותף, תמיד אותו סוף ואותה מסקנה , המשמעות היא שהמעגל של החוויה הזו לא נסגר ועדיין אנו חווים את אותו נושא רק עם אנשים שונים, במקומות שונים, ובכל פעם הסיבות והמניפולציות מישתכללות והקושי לזהות את המקור עולה.
עד שלב בחיים שדי מיצינו את היכולת היצירתית שלנו לייצר עוד גירסה לאותו מהלך ואז אנו תקועים, זה המקום בו העשיה הפיזית שלנו מאבדת את המשמעות שלה ואנו מתאמצים ומתאמצים לחינם.
כאן גם הראש וגם הגוף אומרים לנו להתחיל להיות רציניים, להתחיל להתיעל, לתת לגוף ולראש לנוח בלילה ולא לעבוד כי הראש והגוף זקוקים למנוחה שלמה כדרך התנהלות נכונה בשותף ולא בתקופות החגים בלבד.
עד גיל מסויים יכולנו למחזר חוויות כדרך לנסות להבין ולהכיל את הקושי שבחרנו לחוות וללמוד, ואת הקשיים האילה אפשר למצוא דרך תורת האותיות והמספרים - שם ניתן לראות את הבחירה בחוויות שיתנו תוכן לפירוק הקשיים על מנת לאפשר להתחיל ליצור עתיד מההוה במקום הווה של עבר ממוחזר.
בגיל מסויים כבר נאגרו מספיק חוויות שיכולות לספק לנו את התכנים החויתיים על מנת לעשות את העבודה הרוחנית ולסיים את הפרק הזה, סיום פרק החוויה המתקנת הוא התחלה של פרק אחר, של החיים עצמם, חווית החיים ללא ההתניות,
לא מעט נשמע עצמינו אומרים שנמאס לנו והיינו רוצים כבר אחרת, היינו רוצים לחיות בזוגיות מאושרת מגיע לנו, היינו רוצים לחיות ברווחה כי מגיע לנו,
ובכן, לא מספיק להבין שזה מגיע לנו ולהבין על מה עלינו לוותר, צריך לעשות את תהליך הסיכום והסיום הזה עם כל הנתונים והחוויות שצברנו ולסיים סוף סוף את ההתניות שניצבות מול השאיפה לחווית החיים עצמם.
זהו הפרק של סגירת מעגלים והמשמעות שלו, בלעדיו נוכל רק להיות יצירתיים שוב וללכת על עוד חוויה של העבר או שנוכל להניח את העבר מאחור ולפתוח פרק חדש בחיים.
ומה תפקיד הפחד בכל הסיפור הזה?
הפחד הוא בעצם ביטוי לכך שעוד יש שאריות שלא נסגרו, הפחד מאותת לנו שאל לנו לעבוד על עצמינו , כשנסגור מעגל כמו שצריך הפחד יעלם הוא גם ישאר בעבר ולא ילווה אותנו עוד.
רשומות
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה